מעכב הבעירה הינו תוסף לכל פני שטח סופגים. כל חומר סופג מים, יכול לקבל טפול להשהיית בעירה: כל סוגי הטכסטיל ומוצריהם, בדים, בדי ריפוד, אהלים, בגדי בטיחות, כל סוגי העץ ובתי עץ, כל עוד לא צופו או נצבעו בצבע או בפורמייקה, קרטונים בכל עובי, ארגזי חימוש וכו'.
שטחי מתכת אינם ניתנים לטיפול במעכב בעירה.

מעכב הבעירה הינו חומר בלתי רעיל לחלוטין. הוא נבדק בהתאם לתקנים המחמירים ביותר בארה"ב לפגיעה בעור, בעיניים, פגיעה תת עורית ובליעה. כל הבדיקות מראות כי המגע עם החומר אינו גורם לנזק כלשהו.

מעכב הבעירה עמיד כנגד הצתה של גפרור, נר, גץ חשמלי וכל מקור אש בתחילתו. החומר המטופל יתפחם ולא יתרום לבעירה, אם יהיה נתון בשריפה רבתית שהחלה במקום אחר.

ארלי-גרד, "משתמש" במים על מנת לחדור לתוך השטח המטופל. כאשר המים מתאיידים, נותרים החומרים האורגניים המרכיבים את מעכב הבעירה בתוך החומר המטופל והופכים חלק ממנו. כאשר החומר המוחדר בא במגע עם להבה הוא מגיב על ידי ספיחת החמצן באזור הבעירה ואינו מאפשר לאש להתפתח.

מעכב הבעירה מסוג ארלי-גרד, עבר בדיקות לפי תכנית קבועה מראש, במשך שנתיים להוכחת יעילותו. הבדיקות שעבר בהצלחה, הינן לפי תקנים כדלהלן:
 NFPA 701, Small Scale התקן הלאומי למניעת שריפות, ארה"ב.
 בדיקות עור ובליעה (אי רעילות) מעבדה בלתי תלויה, ארה"ב.
 Section 1237.1 תקן מדינת קליפורניה, ארה"ב. (לטקסטיל)
Section 1264.3  תקן מדינת קליפורניה, ארה"ב. (לעץ)
Federal Standard 191.5903  תקן מדינת ניו-ג'רסי, ארה"ב. (טקסטיל)
FAA 25.853(b)&F1  תקן מינהל התעופה האזרחי, ארה"ב. (אש ורטיקלית במטוסים)
FAA 25.853(a)  לשמוש במטוסים אזרחיים, ע"י התעשיה האוירית לישראל.
 NFPA 701 נבדק, אושר והומלץ ע"י מפקד כבאות ראשי, משרד הפנים, ישראל.
 תקן 755 בדיקה ואישור תקן בשתי קטגוריות ברמה 5, ע"י מכון התקנים הישראלי.
17.5.92  אישור ראש המעבדה בבית הספר הגבוה למדעי הטקסטיל "שנקר" – לשמוש על אריגי כותנה.
 תוצאות כל הבדיקות נמצאות במשרדי החברה וניתן לראותן בכל עת.

מעכב הבעירה הינו שקוף ועל בסיס מים. כל חומר שהצבע אינו יורד ממנו במגע עם מים לא ינזק גם על ידי מעכב הבעירה. עכ"פ, אם קימת אי-בהירות, יש לבדוק תחילה על פינה סמויה של האריג המטופל. שטחי מתכת שהורטבו בטעות, חייבים בניגוב מידי על מנת שלא יחלידו. רצפות – כנ"ל. באם נותרו שאריות אבקה לבנה על פני השטח, ניתן להסירן בניגוב. (מראה על יישום יתר של החומר)

מעכב הבעירה הינו על בסיס מים. לפיכך, כל חומר מטופל הנחשף לגשם, לכביסה, או לרטיבות מתמדת, חייב בטפול חוזר לאחר קרות מקרה כזה. באם החומרים המטופלים אינם נחשפים לרטיבות, יעילותו נשמרת לתמיד.

סוג החומר המטופל קובע את הכמות הדרושה. לדוגמא: עבור עץ בעובי 1 ס"מ, מספיק ליטר אחד ל- 5 מ"ר. עבור קרטון בעובי 1 ס"מ, ליטר אחד ל- 6 מ"ר

תחילה יש להתיז או להבריש על פני השטח, לחכות 5 דקות לספיגה ראשונית ואז להתיז או להבריש על השטח המטופל עד שיעשה רטוב וספוג אך לא נוזלי. ישנה אפשרות לישם גם בהטבלה, במקרה של חומר עבה במיוחד. (עץ)

זמן הייבוש תלוי בתנאים בהם נמצאים. ככלל, החומר יהיה יבש למגע לאחר כשעה ויהיה יבש לחלוטין תוך 24 שעות.

לא. אך אם יושם בטעות על מתכת, יש לנגב וליבש מידית כדי שהמתכת לא תחליד. מעכב הבעירה נספג לתוך החומר המטופל. כאשר החומר המטופל סופג את כל יכולת הספיגה שלו, יתרת החומר מתיבשת על פני השטח. במקרה כזה, ניתן להסיר שכבה זו בקלות בעזרת מטלית.

לא. חומר מטופל יחרך במגע עם אש, אך לא יישרף. צורת פעילותו של מעכב הבעירה, היא ביצירת שכבה חרוכה הסופחת את החמצן וחונקת את האש. חומר מטופל מכל סוג, לא יתרום לתהליך הבעירה גם אם תגיע אש מלובה ממקור אחר.

מגלי עשן ומטפים, הינם כלים חשובים מאד במקרה של פריצת שריפה, אך אינם נותנים תשובה לשתי בעיות עקרוניות ועיקריות:
א. הם אינם מונעים את התלקחותה של האש.
ב. יש להיות בקרבתם של אמצעי התראה וכבוי על מנת שיהיו יעילים.
מגלה העשן, יתריע על תחילתה של האש ואז נותר זמן קצר להשתמש במטף ולקרא למכבי האש. מעכב הבעירה, כשמו, ימנע את הצתתו של כל חומר מטופל ויעכב את בעירתם של שטחים מטופלים.